מתחרות לחירות 

קנאה ותחרות מלווים אותנו משחר ההיסטוריה, והן הלכו וצברו תאוצה חסרת מעצורים במרוץ החיים העכשווי. האם אפשר להשתחרר מהן?

כולם לובשים..., כולם הולכים ל..., כולם קונים..., מי לא מכיר את ה'כולם' הזה?
ההיא השיגה 100 במבחן, וההוא הצליח להשיג עבודה מצוינת, ולזו יש ילדים מעולים...
משהו נצבט בלב, אנו יודעים שקנאה הוא פגע רע - אך היא סוחפת את כולנו. כבר מתחילת האנושות אנו פוגשים בקנאה ובתחרות העזה בין קין והבל, ומאז ועד היום - לא רק שלא קטנה עוצמת התחרות - אלא להפך - בתקופתנו היא רק התעצמה. מדוע?
"לכל מוסדות החינוך דרישות אחידות מן התלמידים", אומרת עדנה נבון. "הדרישות גבוהות מבחינת רמות הידע, השליטה בחומר הנלמד וכו'. ההצלחה במטלות הללו מהווה כרטיס כניסה בלעדי להמשך הלימודים במוסדות ההמשך. הנתונים הללו - של דרישות גבוהות עם מספר תלמידות גבוה ועם חשיבותם הרבה של הציונים - בונים תחרות עזה הנמשכת לכל אורך חיינו ומציפה את כל תחומי החיים".
- האם ניתן לצאת מן התחרות? האם אפשר לבנות בתוכנו אי קטן של חירות מתחרות?
- "הדבר איננו קל - אך בהחלט אפשרי", משיבה עדנה. "אפשר לצאת מתחרות לחירות אם נוציא את המת מתוכנו (מת-חרות), אם ניקח אחריות אמיתית ונשתחרר מן האחריות הרודפת אותנו. אם נשתחרר מן ההשוואה המקיפה אותנו ללא הרף, כשכל היום מוחנו עסוק בהשוואות. אני נזכרת בסיפור הילדים החביב על הביצה שהתחפשה. בילדותי לא הבנתי את עומק הדברים - אולם כיום מסתובבות בינינו "ביצים מחופשות רבות", וחבל. עם עבודה פנימית נכונה ניתן לבנות אי של מנוחה פנימית אפילו בתוך המרוץ החברתי האדיר ובתוך התחרות הסוחפת. כמובן שמדובר בתהליך ממושך של בניה פנימית, אך הבה ניקח כדוגמה את האותיות בספר התורה: לכל אות מקום ייחודי משלה, כל אות יודעת כי אם תקפוץ ממקומה - לא תשיג מאומה. ולהפך: לא רק שלא תשיג מאומה - גם הספר כולו - ייפסל.
לו כל אחד מאתנו היה יודע בבהירות שכלית וחי בעוצמה פנימית את העובדה שיש לו תפקיד מיוחד וכי לשם תפקיד זה - תפקיד אותו לא ניתן להשוות לשום יצור אחר בעולמו של הקב"ה - הוא קיבל את כל הכלים ואת כל התנאים הדרושים לו בעולם הזה, וכי הקב"ה שמח ומרוצה ממילוי תפקידו זה, הרי שהיה קל הרבה יותר לצאת מן התחרות ולחוות אז מתיקותה של החירות. נוכל לדמיין לעצמנו סרט שבו צולמנו. כשנראה את כל חיינו עוברים על המסך ונגלה בצד הסבר קטן מדוע היינו זקוקים לכל אחת מן הדמויות המופיעות בו, איך היינו מרגישים כאשר היינו מגלים כי לכל דבר ישנה משמעות פנימית עמוקה ונצחית?
כך, למעשה, חי אדם כשאמונה פרטית מלאה מזינה את חייו.
דברים אלה מחזירים אותנו למיזם האמונה, לפיו רק קשר אמיץ עם הקב"ה - יכול להיות עוגן לחיים פנימיים איכותיים ומלאי שקט, רוגע, ניקיון פנימי וחירות אמיתית שאינה יכולה לבוא בלי חירות מתחרות".